אברימי רוט - קבלת שבת נוסח גרין

מי שמנסה לשנות את התמונה הוא אחד מגדולי המלחינים במוזיקה היהודית לדורותיה, יוסי גרין. אחרי שהביא לעולם קלאסיקות כמו "תניא", "אדרבה", "ישימך אלוקים" ועוד ועוד, גרין הולך עכשיו על תפילה שלמה. האלבום החדש, בביצועו של הזמר והחזן אבריימי רוט, מכיל לחנים לכל תפילת ליל שבת לפי הסדר – מ"לכו נרננה" ועד "אדון עולם". בדומה למודל של קבלת שבת בנוסח קרליבך, יש באלבום לחן לכל קטע בתפילה, לפעמים למזמור שלם ולפעמים רק לסופו. הלחנים עומדים בדרישות של התפילה בציבור: קליטים, במנעד סביר, נטולי מורכבות, יפים, שמחים ומלאי רגש. גרין בנה את קבלת השבת שלו כמלאכת מחשבת: קו מוזיקלי אחיד, מוטיבים חוזרים בין השירים, איזון בין ניגונים קצביים לאיטיים ובין רגעי שיא בתפילה לשירים פשוטים.

בהשוואה לנוסח קרליבך, נוסח גרין פחות קופצני ויותר סולידי, לא מחולל איילות אלא מתנהל על מי מנוחות. גם הבחירה באבריימי רוט משווה לאלבום אופי של חזנות. זה לא הופך אותו לפחות שמח אלא פשוט מציב סגנון אחר שעשוי להתאים בייחוד לדור המבוגר יותר, אלה שרוצים לגוון ולהתחדש בתפילה אבל לא מתאים להם לקפוץ ולרקוד.

האם זה יעבוד? נוסח קרליבך הצליח לתפוס באופן עממי, אבל האם אלבום חסידי יכול להתפשט בבתי הכנסת? שאלה מעניינת, אבל לא קריטית. האלבום מוצלח עם או בלי קשר לשאלה אם זה מה שישירו אצלכם השבת. הצורך להיקלט בציבור הוליד סוף סוף שירים שאינם בנויים על עיבודים מושקעים וסולן וירטואוז, אלא על לחנים משובחים בזכות עצמם. מי שחיפש שבת שנכנסים אליה ברוגע, עם שירי תפילה יפים ולא מלאכותיים, קיבל עכשיו את השבת שלו.